השפעות של קרטוקונוס על התפקוד היומי

המזרח התיכון וישראל כחלק ממנו הם המובילים בעולם בשכיחות של מחלת הקרטוקונס. מחלת העיניים הזו, פוגעת באחד מהחושים החשובים ביותר של האדם – הראייה. קרטוקונוס, בעברית: קרנית חרוטית, היא מחלה הפוגעת במבנה הקרנית והופכת אותה לדקה ובעלת מבנה חרוטי. אך מעבר להסבר הרפואי, מהן ההשפעות של קרטוקונוס על התפקוד היומי?

קרטוקונוס מוביל לקושי בראיית פרטים רחוקים וקטנים

קרנית בריאה מאופנית בעובי תקין וצורה כיפתית. צורת הקרנית חשובה לקליטה תקינה של קרני אור בעין. מחלת הקרטוקונוס מעוות את צורת הקרנית מכיפה לחרוט (קונוס), ולכן נוצרת לקות ראייה. לקות הראייה מקרטוקונוס מתבטאת בקושי להבחין באובייקטים רחוקים וקטנים. הלקות הזו יכולה להוביל לקושי במגוון סיטוצאיות בתפקוד היומי כמו נהיגה, או צפייה בטלוויזיה. בנוסף, העיוות עלול לגרום לכאב ראש כתוצאה ממאמץ בראייה.

קרטוקונוס מוביל לטשטוש בראייה

קרטוקונוס עלול לגרום להתפתחות אסטיגמציה – או בשמה המוכר יותר ״צילינדר״. אסטיגמציה גורמת לראייה מטושטשת גם כאשר מסתכלים על פריטים קרובים. העיוות שמייצר הקרטוקונוס גורם לכך שקרני האור שמגיעות אל העין לא נשברות באותה נקודה ולכן מתקבלת תמונה מטושטשת. אסטיגמציה יכולה לגרום לקשיים בקריאה, בשימוש במכשיר הסלולרי ובפעולות נוספות ובסיסיות של היומיום.

קרטוקונוס מקשה על ראייה בלילה

אנשים הסובלים מקרטוקונוס עלולים לראות הילות של אור סביב מקורות של אור וסביב עצמים בוהקים. בעיקר בשעות הלילה, הילות האור עלולות לסנוור ולפגוע ביכולת הראייה. הילות אור בעקבות קרטוקונוס יכולות להיות סכנה אמיתית במהלך נסיעה בלילה.

קרטוקונוס מקשה על הבחנה בפרטים כשיש ניגודיות גבוהה

ניגודיות גבוהה היא למשל כשיש פריט בהיר על רקע כהה, או מקור אור בחושך או בלילה. במקרים כאלה אדם הסובל מקרטוקונוס יחווה מעין תמונת צללים ולכן יתקשה להבחין בפרטים. לתופעה זו יש השפעה ניכרת על התפקוד, במיוחד בלילה.

קרטוקונוס פוגע בראייה בתלת מימד

במקרים בהם אדם סובל מקרטוקונוס בעין אחת או שהחומרה אינה זהה, נפגעת האיכות של הראייה לעומק. כלומר, הראייה של האדם בתלת מימד.

הסימפטומים של הקרטוקונוס מובילים לירידה משמעותית באיכות הראייה, בפוקוס, ומייצרים הפרעות בראייה. כתוצאה מכך התפקוד ביום ובלילה נפגע. אז איך ניתן לאבחן קרטוקונוס והאם ניתן למנוע החמרה של קרטוקונוס?

אבחון קרטוקונוס

ככלל, מומלץ לבצע בדיקות עיניים שגרתיות אצל אופטומטריסט. בבדיקות שגרתיות האופטומטריסט יוכל לגלות לקויות ראייה ומחלות בשלבים מוקדמים שלהם וכך להגיב מהר. כמובן שאם אתם מרגישים ירידה חדה באיכות הראייה תפנו במהרה לבדיקת עיניים. בבדיקה אצל אופטומטריסט הוא יבצע:

• מבחן חדות ראייה
• בדיקה לאבחון מספר מרשם משקפיים
• מיפוי קרנית קדמי ואחורי
• פכימטריה (מדידת עובי הקרנית)

כיצד ניתן לטפל בקרטוקונוס?

ישנם מספר טיפולים לקרטוקונוס המושפעים מחומרת המחלה וקצב ההתקדמות שלה. לפני שאתם מגיעים לבדיקת ראייה חשוב לבחור אופטומטריסט מנוסה ואמין, כך תדעו שהוא יבחר בדרך הטיפול המתאימה ביותר למצבכם.

בשלבים הראשונים של המחלה לרוב ממליצים על עדשות מגע ייעודיות לקרטוקונוס. ישנן כמה סוגי עדשות מתאימות כמו עדשות סקלרליות, היברידיות, פיגיבק ועדשות מגע קשות נושמות. בשלבים מתקדמים יותר של המחלה ניתן לבצע טיפול קרוס לינקינג. טיפול זה מחזק את הקשרים בין סיבי הקולגן בקרנית ומאט את קצב ההתקדמות של המחלה. במקרים חמורים יותר ייתכן ויבוצע ניתוח השתלת טבעות או השתלת קרנית.

אם אתם מרגישים פגיעה בראייה וחוששים שזהו קרטוקונוס, תגיעו לבדיקת בראייה אצל ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית עם ניסיון של למעלה מ-25 שנים בהתאמת עדשות וטיפול בקרטוקונוס.